טקסטים חזותיים בחינוך -
מחקר ומשמעויות
 

 מאת: רימונה כהן
 

מה הוא טקסט חזותי?

ביטויים חזותיים מהווים שפה חזותית, המקבילה במידה רבה לשפה המילולית.  כל שפה ניתנת להגדרה כמערכת סימנים מוסכמים המייצגים מהויות ומשמעויות, וכך מאפשרים תקשורת וצוברים כוח והשפעה. השפה החזותית, כמוה כמילולית, מכילה מכלול של סימנים המבוססים על צירופים כמו: קוים, צורות, צבעים או טקסטורות  (Kress and Van Leeuwen, 1996).

תופעת השפה היא אוניברסאלית אך  שפות חזותיות, כמו מילוליות, מכילות סימנים וצירופים, שהינם תלויי תרבות, זמן ומרחב.

למשל, ניתן להתבונן בתוצר של ילדה מכתה א' בבית ספר יסודי (2002). ניתן לעקוב אחר קוים, צורות, צבעים או טקסטורות המופיעים בטקסט החזותי שהיא יצרה. אפשר לשאול: איך הילדה מתייחסת אל ארגון הסימנים על הדף, מה הוא ההקשר של עבודתה? (העבודה מוצגת בקלסר), אפשר לבחון את ביטויי ההאנשה  -  "שהחילזון תמיד יספר לי בדיחות"  - ביטוי הנמצא גם בטקסט המילולי וגם בטקסט החזותי.

ההתייחסות אל סביבות למידה כאל טקסט (מילולי , חזותי) הוא אחת ההתפתחויות של העשור האחרון.

 (1996) Stablesמדגים ניתוח של שיח בכתה כטקסט, וקורא להרחיב את המחקר בתחום הזה גם לטקסטים מסוגים אחרים, כולל טקסטים חזותיים. בהקשר לכך, המושג אוריינות חזותית, מוגדר באופן כללי כיכולת להבין וליצור מסרים חזותיים.  תקיפותה של האוריינות החזותית כאוריינות מתבססת על סמך הרחבת מושג האוריינות, מעבר לאוריינות הלשונית (כהן, בן פשט  וברקוביץ, 2006. Debes and Clarence, 1976).

ניתן למנות סוגים של משאבי למידה שיש בהם טקסטים חזותיים:

דפי עבודה, ספרים, אתרי אינטרנט, מצגות, משחקים, היצגים, לוחות קיר, מרכזי למידה ועוד.

כל אחד מאלה מתאפיין בפורמט מתאים ובשימוש בהקשר רלוונטי  - מה שמשפיע על  עיצובו.

בהכשרה בתחום הזה אנו מתכוונים, בין השאר,  גם לטיפוח היכולת להפעיל צרכנות נבונה של משאבי הוראה למידה, במובן שבו שיקולי הדעת של המשתמשים – צוות חינוכי, מורים, גננות - נעשים מתוך מודעות ומתוך כוונה גם בהקשר למופעים של הייצוגים החזותיים.  

גישות למחקר טקסטים חזותיים

ניתן לבחון  טקסטים חזותיים ממבחר נקודות מוצא: סטרוקטורליסטית, סמיוטית, אקולוגית, רטורית. נרחיב בעניין הגישה הרטורית:  גישת הדיאלוג הרטורי נשענת במידה רבה על תפיסתו של ברגר את הדימוי החזותי כמקטע מגמתי, ואת המתבונן כקולט ומייצר משמעות מתוך שיתוף פעולה עם כוונות היוצר (כהן וחובריה, 2006).

גישה זו יוצאת מתוך המודעות לקיומו של דיאלוג אינטנסיבי הנוצר בין השפה החזותית לגורם החי ולומד בתוכה. מתוך התמקדות בצילומים ובעיצוב גרפי, הגישה הרטורית גורסת כי הטקסט החזותי הוא מערכת נימוקים חזותיים המופנים ל"חיים אותם". הטקסט החזותי מקיים דיאלוג עם אלה החיים אותו. הטקסט החזותי כמערכת נימוקים, המקיימים דיאלוגים עם צרכניו יכול ללבוש אופי דידקטי ישיר, הפעלתי, או חווייתי. בכל מקרה, הטקסט החזותי נשען על אמונות קיימות של יוצריו ונמעניו. השאלה היא לאילו אמונות הוא מכוון. אמונות הן תלויות תרבות ומניחות מטען קוגניטיבי ורגשי. בכל מקרה, ה"צרכן" הוא שותף פעיל בנימוק וב"גורלו", כלומר במה שהוא עושה איתו, לאן שהוא מוביל אותו או מובל על-ידו (Tayler, 1995).

אילו מוקדי עניין מזהים במחקר טקסטים חזותיים?

• זיקות בין תרבות ביה"ס והקהילה לבין עולם הייצוגים החזותיים

• צמתים של קבלת החלטות ותהליכים בהקשר להתהוותם של טקסטים חזותיים ולשימוש בהם, למשל במחקרה של כהן (2007) על פינות לאום בבתי ספר יסודיים.

• מקום המורה/גננת ואופני תפקודיו בסביבה הלימודית בזיקה לייצוגים החזותיים, למשל אצל Hegartyד(1996).

• מקום הלומד ואופני תפקודיו בסביבה הלימודית בזיקה לייצוגים החזותיים

סוגות מתאימות למחקר חזותי בשדה החינוך:

 בספרנו "טקסטים חזותיים בכתה" (2006 ע"מ 23-35) ניתן לקרוא סקירה של  שיטות בניתוח של נתונים חזותיים ומשמעויותיהם לעולם החינוך וההוראה,  וכן התייחסות לבעיות במחקר החזותי משלושה היבטים:  1. בעיות בדרכי התיעוד 2. בעיות של ייצוג 3. בעיות של הייצוג השיתופי.

מבין הסוגות הרבות האפשריות, בחרתי להציג ארבע  דוגמאות שנראות פוריות ובעלות פוטנציאל בהקשר למחקר חזותי בתחום החינוך.

מחקר עצמי: המוקד של סוגה זו הוא בבחינה של תפקיד העצמי והעשייה המקצועית.

בהקשר למחקר חזותי בתחום החינוך, מדובר בבחינת העשייה המקצועית של  מורים וגננות בהקשר לטקסטים חזותיים אותם הם מייצרים או צורכים.  בחינת תפקיד העצמי  נוגע למסוגלות של המורה לקבל החלטות מושכלות בהקשר לסביבות הלמידה ולמשאבי ההוראה והלמידה. 

למחקר עצמי, גם בהקשר של מחקר חזותי בחינוך, יש שתי מטרות עיקריות הנוגעות להבנה עמוקה של המורכבויות בהוראה: פיתוח אישי-מקצועי לשיפור הפרקטיקה הפדגוגית; וקידום הידע על הכשרת מורים-תהליכים, תכניות והקשרים שהפרקטיקות של מכשירי המורים מעוגנות בהם.    http://www.mofet.macam.ac.il/iun/self-study

דוגמא לגישת המחקר העצמי לפנינו בעבודתה של סייעת בגן ילדים:  היא תיארה את האתר בו היא פועלת וניתחה לוח קיר אחד בו, תוך גילויים של הבנה למשמעויות המסרים החזותיים והעלאת שאלות למחשבה.

מחקר פעולה: מחקר פעולה מוגדר על ידי קמיס ומקטאגארט (1988) כצורת חקירה רפלקטיבית עצמית , המתרחשת בסיטואציה חברתית (גן ילדים, למשל) במטרה לשפר את היעילות, התוצר והרציונל של מבצעי המחקר, כמו גם לשפר את הבנת החוקרים את הסיטואציה בה מתבצע המחקר. סטנהאוס וחוקרים אחרים (1981) מציינים כי למחקר פעולה מספר מאפיינים: ייזום שינוי , תכנון השינוי ויישומו ולמידה ויישום של לקחים ומסקנות.  בהקשר למחקר חזותי בתחום החינוך,  ניתן להתייחס  לתהליך מחקרי שבמוקד שלו העשייה המקצועית של  מורים וגננות בהקשר לטקסטים חזותיים אותם הם מייצרים או צורכים.  לעצם בדיקת אפשרויות השינוי חשיבות רבה בפיתוח חשיבה ביקורתית וגישה פרופסיונאלית של המורה כחוקר וכאיש חינוך בשדה.

חקר מקרה: חקר מקרה או מקרה בוחן, Case Study עוסק במקרה בודד אותו חוקרים לעומק ולאורך זמן. יין (1994 ,Yin) הנחשב לחוקר והתיאורטיקן המוביל של חקר מקרה, טוען כי חקר מקרה הוא מחקר ניסויי, אמפירי מטבעו, אשר חוקר תופעה שהיא חלק ממארג חיי היום יום. הגבולות בין התופעה הנחקרת ובין מה שמסביב לה, טוען יין, לא תמיד ברורים. אף על פי כן, חקר מקרה צריך לעמוד בקריטריונים של תוקף ומהימנות.

אם נשתמש בטיפולוגיה שערך סטייק (1994) לשלושה סוגים של חקר מקרה, בהקשר למחקר חזותי נוכל להציע את היישומים הבאים:

מחקר חזותי כחקר מקרה פנימי: מיועד להיכרות מעמיקה עם מקרה על מנת לעמוד על מהות המקרה, כל זאת למען קבלת תובנות על אודות המקרה. למשל,  חקר מקרה חזותי של סביבת למידה בחטיבה צעירה. מה בטקסטים החזותיים של החטיבה הצעירה נותן ביטוי לעקרונות ולשיקולי הדעת הנוגעים למבנה זה?

חקר מקרה אינסטרומנטאלי: חקר המקרה לא נעשה עבור המקרה כשלעצמו, אלא כדי להגיע לתובנות נוספות בנוגע לנושא מסוים. למשל,  אם הנושא הוא  עיצוב זהות קהילתית, אז חקר מקרה  של  טקסטים חזותיים במבואה למתנ"ס (חב"פ) יכול לבחון מה הם המסרים הגלויים והמסרים הסמויים שניתן לזהות?  אילו משמעויות יש למסרים אלו?

חקר מקרה קולקטיבי: מחקר של אוסף מקרים ספציפיים, שבעזרתם, אם בדרך של דמיון או בדרך של הנגדה, מגיעים לתובנות כלליות. למשל:  חקרי מקרה של  טקסטים חזותיים של מצגות שפיתחו והפיקו ילדים בכיתות שונות בתחום המדעים.  מאוסף כזה של מקרים ספציפיים ניתן לבחון מה הם עקרונות ומאפייני תחום הדעת שבאים לידי ביטוי בתוצרי הלומדים, וכן – אילו דעות מוטעות  במדעים ניתן לזהות באמצעות בחינה של הטקסטים החזותיים בתוצרי הלומדים.

מחקר אתנוגראפי:  מטרת האתנוגרפיה היא תיעוד תופעות בזמן התרחשותן, זמן אמת, ותיעוד תפישת העולם של מושא המחקר בהקשר לעולם היומיומי בו הוא חי, לחברה ולתופעות בפרט, על-ידי החוקר.  אתנוגרפיה חזותית היא מתודה מוכרת ומבוססת. בתחום החינוך, אתנוגרפיה חזותית תכלול  צפייה ותיעוד של טקסטים חזותיים בסביבות למידה. החוקר יבקש להבין, למשל, מה הן הזיקות בין תרבות ביה"ס והקהילה לבין עולם הייצוגים החזותיים. התערוכה  מ 2002 וספרה של  אסנת בר אור "בית, ספר" יכולים להדגים סוג של  עדויות, במקרה הזה אלו צילומים אמנותיים,  שניתן להשתמש בהם במחקר  אנתרופולוגי – חזותי.
 

לסכום: מה אפשר להפיק ממחקר של טקסטים חזותיים בכתה?

להבין את היכולות וההשפעות של השפה החזותית

לטפח מודעות לדינאמיות של הקוריקולום

לסייע בהרחבה ושיכלול שיקולי הדעת בתכנון סביבות למידה

לשכלל את כישורי החשיבה הביקורתית וההתבוננות העצמית

תיעוד של סביבות הלמידה בכתה וההתפתחות שלהן

רימונה כהן,  היא מדריכה ומרצה במכללה האקדמית בית ברל בתחומים של תכנון לימודים, הוראה והערכה. חוקרת בתחום של טקסטים חזותיים ומשלימה עבודת תואר שלישי בתחום זה. שותפה בצוות הפיתוח של אתר "סביבות".   

מקורות:

בר אור, א' (2002).  בית, ספר, הוצאת  מוזיאון הרצליה לאמנות והוצאת הקיבוץ המאוחד. קו אדום.

כהן, ר', בן פשט, מ', וברקוביץ  א' (2006). טקסטים חזותיים בכתה, סדרת תמ"ה, מכון מופ"ת,  תל אביב.

מחקר עצמי (self-study) בהכשרת מורים בתוך http://www.mofet.macam.ac.il/iun/self-study/ 

Debes, J. and Clarence M. W. (1978), Visual Literacy, Languaging, and Learning, Provocative Paper Series 1, by John L. Published by the Visual Literacy Center. 175-188.

Hegarty, P. (1996), Quality on Display: tasks, learning and classroom, in Cooper,H. Hegartey,P. Hegartey, P. Simco, N. (1996), Display in Classroom, Principles, Practice and Learning Theory, David Fulton Publishers, London.

Kress, G. and Van Leeuwen, T. (1996), Reading Images, The Grammar of Visual Design, Routledge, London.

Kemmis, S. McTaggart, R. (eds.) 1988. The Action Research Reader. 3rd ed Deakin University Press. Geelong.

Cohen, R.(2007), The Flag, the National Symbol and the Ma: –A study on the establishment of an Israeli identity through visual national objects in the classroom, University of Bath.

Stables, A.(1996), Reading the Environment as Text: literary theory and environmental education,   Environmental Education Research, 2/2, 189-195 http://www.bath.ac.uk/education/eu/section1.1.htm  21 July 2005.

Stake, R.(1995), The art of case research. Thousand Oaks, CA: Sage Publications.

Stenhous,L.(1981), An introduction to curriculum research and development .London, Heineman.

Tyler, C.A.(1995), Shaping Belief: The Role of Audience in Visual Communication, in Margolin,V.& Buchanan,R.(eds), The Idea of Design, Cambridge Massachusetts, The Mit Press, 104-112.

Yin, R. K. (1994), Discovering the Future of the Case Study Method in Evaluation Research. Evaluation Practice. 15, 283-290.

גרסה להדפסה

חזרה לדף הראשי